הבלוג מגיע לרשת חברתית

לדף החדש

בלי יותר מידי דיבורים מיותרים

אתם תוכלו להגיב על המאמרים שלי שמה, לתת פידבק, כל המאמרים מעתה והלאה ייצאו גם שמה

בהצלחה לנו

וסוף שבוע נהדר לכולם 

על הדבר הכי יקר שיש לכם

החבר הטוב של האדם, הכלב, יכול להגיע בעידן המודרני אצל משפחה מטפלת לחיים של כ - 20 שנה.

20 שנה.

תוחלת החיים בישראל עומדת על קרוב ל - 80 שנה.

פי 4 מחיי הכלב.

ועדיין, אם נשאל מישהו הבריא בנפשו, הוא כנראה יאמר ש20 שנים לא מספיקות לכלום, והלוואי והיו לו 100 שנים לחיות. הלוואי שהיה לו יותר זמן למצות את החיים ולחיות כמו שהוא רוצה.

השאלה שלי, היא מה אנחנו מגדירים כלחיות?

האם לעבוד 12 שעות ביממה, לישון 4 שעות ולבלות עוד 3 שעות בכבישים כל יום הם הדרך שבה תרצו להעביר 80 שנה?

או אולי אתם מעדיפים לעבוד 20 שעות ביממה במשך 40 שנה, החל מגיל 20, כדי שיהיה לכם מספיק כסף ל20 שנה הנותרות?

יכול להיות שלכם בכלל מתאים לא לראות את המשפחה והחברים כל יום, לעבוד שעות על גבי שעות כדי לגרד בקושי את שכר המינימום ולא לפתח שום חלום שבכם.

היום אנחנו נדבר על המצרך הכי חשוב שיש בחיים שלכם.

היום אנחנו נדבר על הזמן שלכם.

אני חושב שגם אם יהיו לנו 25 שעות ביממה עדיין כולם יתלוננו שאין להם מספיק זמן לעשות את כל מה שהם רוצים. כמו שכבר כתבתי, אנחנו תמיד שואפים ליותר, רוצים להשיג יותר. אז גם כשאנחנו מקבלים יותר אנחנו עדיין רוצים הרבה יותר, עדיין התוספת שעות לא תספק אותנו, ועדיין נרצה עוד זמן.

לאור העובדה הזאת, אני חושב שהבעיה היא לא בזמן הנתון לנו. וגם אם הבעיה היא כן בזמן הנתון הנתון לנו, זה לא משנה, כי אי אפשר להאריך את היממה. כדור הארץ מסתובב, השמש שוקעת וימים חולפים. ולכן הפתרון לדעתי הוא ייעול הזמן שיש לנו. לא הרבה יותר מזה. אבל במקום להיכנס לפייסבוק בזמן העבודה, אפשר לעבוד יותר ולהרוויח יותר כסף או לעבוד יותר ולהשקיע יותר זמן בתחביבים שלנו, בשעות הפנאי שיש לנו.

אנחנו מגיעים לכדור הארץ עם פרק זמן מוקצב. 

יש לנו מגבלה בחיים. אנחנו אף פעם לא נספיק את כל מה שאנחנו רוצים. אם הייתי יכול, הייתי לומד בישול ברמה מקצועית, הייתי מפתח מסת שריר גדולה מאוד, הייתי מטייל ברחבי העולם, הייתי כותב, קורא, מנגן ומצייר כל היום, והייתי מסתכל על השמיים בשארית הזמן שלי.

הבעיה היא שאין לי זמן להספיק את כל אלה. כי ביחד עם חלומות ותחביבים, יש לנו צרכים, כמו שינה, אכילה נכונה, ובעת המודרנית גם עבודה כדי לקנות מקום לישון בו ואת האוכל שלנו.

בהינתן העובדה שלפחות 6 שעות מתבזבזות על שינה, ואני אזרוק מספר של 12 שעות על אוכל, שירותים ועבודה, יש לנו בערך 6 שעות פנאי ביום. בערך, אני מניח שלחלק גדול מאיתנו יש פחות ולחלק גדול יש יותר. לחיילים לדוגמה יהיה הרבה פחות שעות פנאי, לעצמאיים יש יותר יכולת להתגמש בלוח הזמנים שלהם.

הפתרון הנכון לדעתי יהיה לא לעבוד ולהשקיע את כל שעות העירות בפנאי. אבל לרוב האנשים, בטח בארץ ישראל הלא קלה בכלל, אין את האופציה הזאת. אחרי הכול כסף, עד כמה שהוא לא חשוב בכלל לדעתי, קונה לנו מקום לישון בו ואוכל.

אם אנחנו לא יכולים לעזוב את העבודה, לצעוק על הבוס המעצבן שלנו ולצאת לדרך חדשה, מה אנחנו כן יכולים לעשות?

האם יש דרך לנצל את הזמן שלנו טוב יותר ?

לא כל אחד מאיתנו יודע מה הוא רוצה לעשות עם הזמן שלו. ובכל זאת רובנו מעבירים אותו ברשתות חברתיות או סתם בבהייה בסמארטפון המשוכלל שרכשנו במיטב כספנו.

לטעמי, הדבר הכי חשוב שאפשר לעשות עם הזמן שיש לי הוא הדברים שהופכים אותי למאושר, שמעלים לי חיוך על השפתיים. אם אתם לא יודעים מה עושה אתכם שמחים יותר, תלמדו את זה. תמיד תעשו מה שעושה לכם טוב. להרגשה הפנימית שלכם יש משמעות אדירה על החיים שלכם.

ברגע שעושים את מה שעושה לנו טוב, אפשר להתחיל לחשוב מה יותר חשוב לנו. אם למצוא בן\בת זוג יותר חשוב לכם מלהתאמן, כדאי שתשקיעו את רוב המאמץ במציאת בת \ בן זוג מתאימים.

זהו. זה כל כך פשוט לדעתי. אין יותר מידי למה להסתבך עם הזמן שלנו.

תעשו את מה שעושה לכם טוב ואת מה שחשוב לכם.

להתאמן כמו שנועדנו

עוד כשהיינו קופי אדם וחיינו אי שם ביבשת אפריקה הרחוקה, עשינו ספורט כל היום. הגברים יצאו לצוד בשר שמן והנשים ליקטו ירקות, פקעות, פירות ואגוזים בתור השלמה. להרים דוב ששוקל 400 קילו זה משהו שלא כל אחד יכול לעשות. לטפס על עץ כדי להגיע לפרי בשל זה גם משהו לא קל בכלל. או סתם לזרוק כמויות נכבדות של אבנים על חיה כלשהי עד שהיא תמות. ספורט הוא חלק מהDNA שלנו. גם אחרי המהפכה החקלאית המגמה נמשכה, הציד הוחלף בעבודות חליבה והליקוט בעבודות אדמה למיניהן. לחרוש שדה שלם זה לא משהו קל לאף אחד, אחרת לא היו ממציאים מכונות ( או מביאים תאילנדים) שיעשו את זה בשבילנו.

טרנד הספורט הולך וחוזר אל התודעה שלנו. יכול להיות שזה קשור למגמת ההשמנה בעולם, או סתם לניסיון שלנו למתוח את הגבול ולהגיע למקומות שונים. יכול להיות שזה פשוט מה שאנחנו אוהבים כבני אדם. ספורט מפתח יכולות חברתיות, בטח כאשר הוא נעשה קבוצה, הוא גם תורם לנו גופנית - אני יכול להעיד על עצמי שפעם לא יכולתי להניף 20 קילו מעל הראש. היום כל פעם שמורידים משהו מהגגון של האוטו אני עושה את זה בקלות ובלי יותר מידי מאמץ. ספורט הוא גם סוג של תרפיה למוח. 45 דקות של ריצה או הרמת משקולות או כדורסל בשכונה עם חברים.. זה רק האדם העוסק בספורט והסביבה. אין מה שיפריע לנו בזמן הפעילות הזאת.

בעולם שלנו היום, ובעיקר במדינה שלנו, שלאנשים אין זמן פנוי והם צריכים להקציב שעות מסוימות לפנאי שלהם, לדעתי ספורט הוא התחביב הכי טוב שאפשר לפתח ולהשקיע בו. הוא עובד על כל כך הרבה דברים כשעושים אותו נכון, כל כך הרבה דברים נפלאים שאפשר להפיק ממנו. אפשר ללמוד איך להפיק מוטיבציה פנימית, איך ליצור קשרים עם אנשים, איך לתכנן מטרות ואיך להשיג את המטרות האלו. אתם לומדים על עצמכם במצבי לחץ, אתם בדרך כלל תהנו מאוד מהתוצאות - מנטליות ופיזיות כאחד. ספורט יכול לייעל אתכם ולשפר אתכם גם בתחומים שלא חשבתם עליהם בכלל כאשר נרשמתם לחדר כושר או התחלתם לרוץ בפארק.

ולמרות שאני אישית מאמין שספורט הוא דבר נהדר וחשוב, כפי שהדגשתי במאמר על אומגה 3,  העובדה שיותר ויותר אנשים מתעסקים בספורט הופכת את הענף למסורבל יותר ובעייתי יותר. יש יותר ויותר מאמנים שלא מבינים תהליכים בסיסיים בגוף האדם, על אף שהם בעלי תואר או תעודת מדריך חדר כושר. אבל היום בעידן האינטרנט כפי שכבר ראיתם בעבר, לנו, בני האדם הפשוטים, יש יותר מידע זמין מאשר אי פעם. למי שיש את הזמן יש את כל הכלים ללמוד כיצד לעסוק בספורט בצורה נכונה ומהם תרגילי המפתח לאורח חיים בריא. כמובן שצריך לדעת על מי לסמוך, לא להקשיב לכל מדריך בחדר כושר או אדם שאומר לכם שX יותר טוב מY. אז בואו נתחיל בפילוסופיה שלי לאימונים בריאים יותר שישדרגו כל אדם, בהרבה מאוד תחומים.

אירובי

"רוצות לרוץ מהר
לרוץ מהר, לרוץ מהר,
לרוץ מהר, לפני שייגמר.
רוצות לרוץ מהר
לרוץ מהר, לרוץ מהר,
לרוץ מהר,
לפני שייגמר, לפני שיגמר."

(לרוץ מהר, יהלי סובול ומלאני פרס)

השיר הזה לא נכתב על פעילות אירובית אלא על בחורת שרוצות לרוץ מהר. להגיע למקום אחר. המסר שלי מאוד קרוב לשיר. מי שרוצה לעבוד אירובי כמו שצריך, צריך לרוץ מהר. אני אוותר לכם על החלק של הריצה, כי בסופו של יום לא כולנו רוצים לרוץ. אבל הדבר הכי חשוב בפעילות אירובית הוא לעשות אותה מהר ועצים. בסופו של יום לרוץ מרתון לא יעזור לכם בחיים, והבחור שעליו מבוסס שמה של הריצה מת לאחר שגמע 42 קילומטר ביוון, וריצות קצרות כן. אם אתם רוצים להספיק להגיע לאוטובוס שנמצא 50 מטר מאחוריכם והתחנה עוד 30 מטר, כדאי לכם לרוץ את 30 המטר האלו הכי מהר שאתם יכולים. אם אתם רוצים להוריד במשקל, הוכח מדעית שספרינטים שורפים יותר שומן מריצה רגילה. גם הוכח מדעית שפעילות עצימה, או ספרינטים, עוזרת עם מטבוליזם - חילוף החומרים בגופכם.

אתם כמובן לא חייבים לעשות ספרינטים, בסופו של יום כל פעילות עצימה וקצרה שתעלה את הדופק שלכם תהיה טובה. זה יכול להיות קפיצות בחבל, או אולי עבודה יפה על שק אגרוף. הרעיון הוא לא לרוץ עשרות קילומטרים בשבוע אלא קצר, עצים וחזק! המטרה של רוב עצום באוכלוסייה היא לפתח מסת שריר ולאבד שומן. עבודה עצימה היא מה שתעזור בזה, לא ריצת מרתון, לא ריצת אולטרה מרתון ולא ריצת 10 קילומטר כל יום.

"החיים הם מרתון, לא ספרינט".

כמות הפעמים ששמעתי את המשפט הנורא הזה היא אסטרונומית, ובכל פעם זה מרתיח אותי מחדש, מכיוון שאומר את זה אידיוט כלשהו שרץ עשרות קילומטרים בשבוע ולא רוצה שתשיג את המטרות שלך. אני לא בטוח ממתי אסור להתנפל על דברים בשיא הכוח, וללכת איתם מהר וקולע. כשסטודנט לומד למבחן הוא לא מחלק את הלמידה לאורך עשרות שבועות וזה בזבוז זמן משווע. כולם יסיימו הכול בזבנג מהיר, פיק של שבוע - שבועיים - חודש וזהו. למידה אינטיסיבית וסיימנו. כשתלמידי נהיגה מתחילים ללמוד נהיגה הם לא לוקחים שיעור פעם בשבועיים כדי לעשות הכול ברוגע, בשלווה ובנחת, הם לוקחים כמה שיעורים בשבוע. מתנפלים על זה, כמו טורפים אמיצים וחזקים. רצים על זה בכל הכוח ומהר. החיים שלנו הם לא מרתון, הם ספרינטים קצרים. זה עליות וירידות. אפשר להאט מידי פעם אבל תמיד צריך להגביר קצב ולרוץ הכי חזק שאפשר.

אם נסקור את הרצים האולימפיים, המחזיקים בשיאי עולם וכנראה מעל רוב האוכלוסייה ביכולות שלהם, נגלה שיוסיין בולט עם מסת שריר אדירה ביחס למחזיק שיא העולם במרתון דניס קיפרוטו קימטו. למה? כי ספרינטים הם הדבר שמאפשר לנו לצבור מסת שריר ולהיות חטובים, לא ריצת מרתון למרחק של קילומטרים על גבי קילומטרים מיותרים. והדבר הזה חוזר אצל כל ספורטאי שמתאמן לריצות קצרות מול ריצות ארוכות. מייקל פלפס, שחיין השוחה ריצות קצרות גם חי עם מסת שריר מרשימה מאוד.

כמובן שאני לא יכול לומר לכם כלום על ההנאה האישית שלכם. אבל המפתח לתוצאות הוא בספרינטים ולא בשום מקום אחר. אם אתם נהנים מלרוץ 10 קילומטר כל יום - זכותם המלאה להמשיך לעשות את זה. אם המטרה שלכם היא לרוץ 10 קילומטר כל יום זה כנראה יקדם אתכם לעברה. אבל אם המטרה שלכם היא יותר שריר ופחות שומן, כמו רוב האנשים שמתחילים מההתחלה לנסות לרוץ, אתם מחטיאים את הפואנטה. פעילות קצרה, עצימה, מהירה - היא המפתח שלכם להצלחה ולא שום דבר אחר. אם אתם בכל זאת רצים למרחק כדאי לכם לרוץ גם ספרינטים, כי בסופו של יום הם תורמם להעלאת מסת שריר וזה משהו שכולם רצים - בנים ובנות כאחד. גם אם אתם חושבים שאתם לא צריכים את זה. ואני לא טוען שרצים למרחקים לא מרשימים. הם מרשימים מאוד, אבל המבנה גוף שלהם לא קשור ( לדעתי) למושג ספורט.

אם אתם רוצים נתונים יבשים הכי טוב שתחקרו בעצמכם מה עובד הכי טוב על הגוף שלכם. אבל פרוטוקול ספרינטים מעולה יהיה:

חימום ריצה קלה\הליכה מהירה קילומטר

5-7 ספרינטים של 30 שניות. בין כל ספרינט דקה וחצי מנוחה. או במרחקים - 100 מטר ספרינט ו100 מטר הליכה.

הליכה איטית של קילומטר

לא לבצע יותר משלוש פעמים בשבוע, ועם מרווח של יום אחד לפחות בין האימונים.

אנאירובי

כל מדריך חדר כושר שיוצא מוינגייט או מקמפוס שיאים יוצא עם הכשרה שמתאימה ללפני 20 שנה ולא עם הכשרה שמתאימה למה שהמדע מוכיח לנו פעם אחר פעם. המלצות על מכונות, עשרות חזרות לכל שריר ועשרות סטים לכל שריר. בלבול של השריר, אירובי יותר חשוב מאנאירובי, 3X15 לכל תרגיל, לתקוף את השריר מזוויות שונות, תרגילים מבודדים יפתחו שריר. אנחנו לא מעוניינים בזה בכלל. בתחום האנאירובי, או בתחום המשקולות, אנחנו נתאמן כפי שהתאמנו 2 מיליון שנה: תנועות מורכבות, משקלים כבדים, קצת חזרות, מנוחות מתאימות.

ההמלצה שלי היא ללכת על תרגילי בסיס, שנקראים תרגילים מורכבים היות והם מפעילים שני מפרקים שונים או יותר.
לחיצת חזה - בנצ פרס - כתנועת לחיצה. דחיקה של מוט או משקולות בשכיבה על ספסל עד נעילה מלאה של הידיים והורדה
לחיצת כתף בעמידה - פרס - כתנועת לחיצה. עמידה עם מוט או משקולות יד והרמת המוט או המשקולות עד נעילה מלאה של היד מעל הראש.

מתח - כתנועת משיכה - מושכים את הגוף כנגד מוט הגבוה ממכם מעל פני הקרקע.
חתירה במוט בהטיית גב - כתנועת משיכה - מטים את הגב, נועלים ידיים, ומושכים את המוט לכיוון הפופיק.
סקוואט - תנועת שפיפה. ככה בני אדם מחרבנים בטבע, ואם נסעתם או תסעו למזרח תגלו שככה מטילים את צרכינו גם היום. מוט על הטרפזים, ירידה עד לעומק תקין ועלייה.

דדליפט - תנועת משיכה עם חשיבות גדולה לחיזוק הגב התחתון. כאבי גב תחתון יהיו לבערך 70% מהאוכלוסייה ברמה כזאת או אחרת שמהלך חייהם, וחיזוק זוקפי הגו חשובים מאוד למניעת פציעות עתידיות. עומדים מול מוט, ממקמים את המוט מעל אמצע כף הרגל, תופסים אותו ללא כיפוף ברכיים, מכופפים ברכיים עד נגיעה של הרגל במוט, מרימים חזה חזק ודוחפים את הרצפה.

אני מאוד ממליץ לקחת מאמן כושר שמבין ולבקש ממנו לימוד של התנועות. כמו כן מומלץ מאוד לצלם את עצמכם ולהשוות לסרטונים ביוטיוב של התרגילים. מאוד ממליץ לחפש סרטונים של בחור בשם מארק ריפטו וללמוד מהסרטונים שלו איך לבצע את התרגילים כמו שצריך.

לפני כל תרגיל אתם תעשו חימום טוב, אתם תבצעו את התנועה בטכניקה מושלמת ובמשקלים קלים. אם אתם צריכים לדחוק מעל הראש 40 קילוגרם היום, אתם תעשו חימום של מוט אולימפי ריק ל8 חזרות, 25 קילו ל5 חזרות, 30 קילו ל3 חזרות ו35 לחזרה 1, תוך שמירה על טכניקה עילאית.

זהו. שישה תרגילים, כולם מורכבים ומפעילים שני מפרקים או יותר; בכולם אתם תעבדו ל5 חזרות; אתם לא תיגעו במכונות ותעבדו עם מוט חופשי כל עוד יש לכם אותו, ואם אין לכם אותו אז עם משקולות יד. בדדליפט אתם תעבדו לסט אחד, בכל שאר התרגילים אתם תעבדו לשלושה סטים. זה כל כך פשוט, שזה פשוט נורא שמדריכי כושר לא מלמדים את התרגילים הללו ונותנים למתאמנים עבודה עם מכונות, שבכלל לא היו קיימות עד שנות ה70 של המאה הקודמת. הן הומצאו כדי להתמקד על שרירים, הבעיה היא שאף אחד לא צריך להתמקד על שרירים מסוימים לפני שהוא הגיע לשלב מספיק מתקדם באימונים.

אתם לא צריכים יותר מזה בחודשים החודשים של האימון. אתם תבצעו את התרגילים ברוטציה של ABA כל שבוע עם מרווח של לפחות יום בין כל אימון ואימון, כך שבאימון A יהיו: סקוואט, לחיצת חזה וחתירה ואילו באימון B יהיו לחיצת כתף, מתח ודדליפט. לדוגמה, ביום ראשון אימון A, ביום שלישי אימון B וביום חמישי אימון A. וחוזר חלילה.
כל אימון אתם תתקדמו ב2-.2.5 קילוגרם. ההתקדמות היא נקודת מפתח - בלעדיה אתם לא תצליחו לצבור שריר. נוחו כמה שאתם צריכים בין כל סט, אבל הקפידו לא לעבור את ה5-6 דקות מנוחה. בהתחלה זה ייראה לכם המון אבל בהמשך 5 דקות מנוחה לא יספיקו לכם לכלום. אתם תצתרכו לשמור גם על התאוששות טובה - לישון כמו שצריך ולאכול כמו שצריך.
הרעיון בתוכנית הוא לחזק את הגוף באופן כללי ולתת למתאמן הכללי בחדר כושר בסיס כוח לפני שהוא עובר לתוכנית אחרת הכוללת תרגילים כאלו ואחרים.

סיכום

על אף שהרבה מאוד אנשים לא יסכימו איתי, זאת הפילוסופיה שלי לאימונים. להתאמן עצים, להתאמן חזק, להתאמן מהר. לעבוד 3X20 כל תרגיל או לרוץ מרתון לא יעזור לנו לצבור שריר. ולצבור שריר זה משהו שיעזור לנו תמיד - תחשבו על לקחת את הקניות מהאוטו לקומה השלישית שאתם גרים בה, כאשר יש לכם עוד 10 קילוגרם של שריר בגוף. אם זה לא יהיה קל יותר אני פורש מהבלוג שלי. תחשבו על האוטובוס שאתם צריכים לתפוס. השרירים יעזרו לכם לרוץ מהר יותר, לעומת השומן שרק יאט אתכם. בנושא הפיזי, לצבור שריר ולהוריד בשומן זה הדבר הכי חשוב שאנחנו צריכים להשיג. בנושא המנטלי אתם מקבלים כל כך הרבה מאימונים שזה מדהים.

למקרה שמישהו מכם יחליט לא להתייעץ עם מדריך אשר מבין בעניין, אני מדגיש שאחריות הביצוע היא שלכם בלבד.

אני מקווה שתפיקו משהו מהפלוסופיה שלי לאימונים, ואיך לדעתי צריך להתאמן. כמובן שלא חייבים להסכים איתי, תמיד יהיו הרבה דעות. שני יהודים, שלוש דעות.

אל האין סוף ומעבר לו

באז שנות אור: "אל האין סוף - ומעבר לו"

בני אדם תמיד שאפו ליותר. משחר ההיסטוריה, וגם לפניה, ניסינו תמיד להגיע קדימה, לנוע לעתיד טוב יותר מההווה ומהעבר.

אנחנו מתוכננים להיות מהירים יותר, חכמים יותר וחזקים יותר. אנחנו רוצים תמיד לטפס גבוה יותר, להיות יותר בריאים, לחיות יותר שנים ובכל נקודה על כדור הארץ. אנשי העילית באוכלוסייה שברו כמה עשרות שיאי עולם במאה האחרונה, במגוון רחב של תחומים. אבל עד כמה אנחנו יכולים להתקדם? אמנם אנחנו יכולים לשפר את היכולות הטבעיות שלנו - על ידי ציוד ,הורמונים ומשפרי ביצועים למיניהם, אבל בסופו של יום הפוטנציאל שלנו מוגבל על ידי עקרונות מדעיים  - חוקי תרמודינמיקה, פיזיקה וביומכניקה, שאותם לא נוכל לשנות לא משנה כמה נשאף להישגים חדשים. אז החלטתי לבדוק מהם הגבולות האנושיים במספר תחומים, ולעזור לכם למתוח את הגבול שלכם.

הישרדות

הרברט ניטש, שצלל לעומק של 214 מטר מתחת למים בספצס שביוון בשנת 2007, מחזיק בשיא העולם הנוכחי בצלילה חופשית ללא הגבלה. הדעות לגבי מתיחת השיא הזה חלוקות. באוניברסיטת דלהוסי טוענים שאנחנו נוכל להגיע בעתיד לעומק של 300 מטר מתחת לפני המים. לעומת זאת, באוניברסיטת דיוק טוענים שאנחנו קרובים כבר היום לגבול המירבי שלנו, ושהעמקה מעבר לכך יכולה לגרום לנזקים משמעותיים.

בשנת 1963 החליט נער מסן דייגו העונה לשם רנדי גארדנר לשבור את שיא העולם לימים ללא שינה ברציפות. רנדי הגיע ל11 ימים ללא שינה תוך כדי מעקב אחר פרמטרים חיוניים ( אל תנסו את זה בבית בבקשה) ומעקב צמוד. כמו כל אדם שנשאר ער מספר ימים ברציפות, הוא נהיה עצבני ככל שהזמן עבר. מאז נעשו הרבה מחקרים, וגילו שחולדות מתות תוך חודש ללא שינה. אני שוב אמליץ לא להתקרב בכלל לניסויים עצמאיים מסוג זה עקב הסיכונים הרבים.

הההר הגבוה בעולם - הר האוורסט, בגובה של 8850 מטר מעל פני האדמה, הוא הפסגה הגבוהה ביותר שאליה בני אדם יכולים לשאוף כרגע. אולי בעתיד נגיע לכוכב אחר ונוכל לכבוש שיאים חדשים, אבל על כדור הארץ הגענו לפסגה. אדמונד הילארי וטנזינג נורגיי היו הראשונים שכבשו את הפסגה הזאת ב29 למאי 1953. כמובן שיכול להיות שהגיעו לפסגה לפני בתקופות אחרות, אבל לנו כמובן אין תיעוד של הדברים.

אם אתם בעלי משקל עודף כנראה יהיה לכם יותר קל לשרוד הרבה ימים ללא אוכל. אדם עלום שם, שהיה בפיקוח באוניברסיטת דנדי בסקטולנד בשנת 1973, ירד ממשקל גוף של 139 קילוגרם למשקל גוף של 55 קילוגרם בלבד, במשך 382 יום. אמנם המקרה נדיר, אבל גם בעלי משקל גוף נמוך יכולים לשרוד תקופה ארוכה ללא מזון. כמובן שאני לא ממליץ על זה וממליץ על דיאטה בריאה, הכוללת תוספים חשובים, למי שמעדיף לרדת במשקל.

ולנתון המעניין ביותר מבחינתי, והוא גיל - עד לאיזה גיל ניתן להגיע. אמנם תוחלת החיים שלנו ממשיכה לעלות וזינקה באופן מרשים במאה השנים האחרונות, אך רובנו כנראה לא נגיע לגילה המופלג של ז'אן קלמן, צרפתייה שהגיעה לגיל המכובד 122. עד 120? לאור העובדה שחיות המטופלות על ידי בני אדם מאריכות את חייהן פי 3 מאשר בטבע, כנראה יש לנו לאן לשפר, מפני שגם לפני 10,000 שנה הגענו לגילאים יפים ומכובדים.

 גופניות

רובנו כנראה נתקשה להרים משקל רב מהרצפה. השיא נכון להיום עומד על 524 קילוגרם והוא שייך לבחור העונה לשם זידרונאס סביקאס. מדענים טוענים שניתן להגיע למשקל רב בהרבה, אך שהמוח חוסם אותנו מכך עקב הסכנה בפציעה הטמונה בכך. בתור אחד שמסוגל להרים משקלים מרשימים ביחס לרוב האוכלוסייה ועדיין פי 5 פחות מזה, זה מאוד מאוד מרשים אותי!

מאוד קרוב למשקל שהוצג למעלה, אפשר למצוא את משקל הגוף הגבוה ביותר שבני אדם הגיעו אליו בהיסטוריה. המשקל עומד על 635 קילוגרם של ג'ון בראוור מינוך , אמריקאי ( למה זה לא מפתיע אף אחד) בגובה 185 סנטימטר, ששקל כך ב1978. רק שנתיים לפני הוא שקל 442 קילוגרם, כמעט 200 קילוגרם עלייה בשנתיים!. יש לציין שהמשקל רק מוערך עקב אי היכולת של ג'ון לעמוד על המשקל כראוי. רובנו כנראה לא נשרוד עד למשקל גוף כזה, ונעצור בסביבות 350 קילוגרם לפני מותנו.

אם אי פעם רבתם עם מישהו אתם כנראה תשמחו לדעת שהאגרוף הכי חזק שהוכה אי פעם ( ונמדד, לדעתי האישית היו אגרופים כוחניים יותר בהיסטוריה) הגיע בשנת 2005 ל4741 ניוטון, די חזק הייתי אומר, לאור העובדה שזה בערך המשקל שדוב קוטב במשקל חצי טון מפעיל על הקרח עליו הוא עומד.

על יוסיין בולט כנראה שמעתם מתישהו בחייכם, ואם לא, חפשו את שמו ברשת, וחפשו סרטון שלו משנת 2008 שבו הוא רץ ריצת 100 מטר ב9.58 שניות, קצב השווה ל 37.5782881 קילומטר לשעה. לפני 100 שנה דרך אגב, שיא העולם כנראה לא היה עומד בקריטריון של האולימפיאדה כיום. ולמרות זאת, יש מדענים הטוענים כי אין לנו הרבה לאן לשאוף, ונוכל להגיע ל9.45 בעתיד, ולא מעבר לזה. אם אתם חושבים שאתם יכולים לעשות את זה אני ממליץ לכם מאוד לנסות.
באילינוי שבארצות הברית הגיע בחור בשם רוברט פרשינג לגובה של 2 מטרים ו72 סנטימטרים בשנת 1930. אם אתם שואפים לגובה כזה כדאי לכם לא להתאכזב כי הוא הגיע לגובה הזה עקב פעילות יתר של בלוטות. הגובה האדיר שלו גרם לעומסים רבים על מערכת העצבים ועל העצמות מה שהוביל לקשיים רבים בחייו.

ואם תרצו לנסות להשיג את רוברט, תוכלו לנסות לקפוץ לגובה. כמה גבוה? חאבייר סוטומאיור, ספורטאי עבר מקובה קפץ בשנת 1993 לגובה של 2.45 מטר ומאז השיא שלו לא נשבר. אני בקושי מצליח לדמיין את עצמי קופץ לגובה של 2 מטר והוא העביר את כל גופו מעל מוט בגובה של כמעט שתיים וחצי מטר.

 חושים

לאוזניים שלנו יש תפקיד מאוד חשוב, והטון הגבוה ביותר שאנו יכולים לשמוע מגיע ל100,000 הרץ. כדי לתת המחשבה, 20,000 הרץ שווים לזמזום של יתוש מציק. את השמיעה הזאת כנראה לא תוכלו לנצל כל יום, כי היא מתעצמת מאוד במים לעומת בחיינו היום יומיים. בעניין זה, אם תלכו עם חבר לים, קחו שני אבנים ונקשו בהם ברכות, כאשר ראשי שניכם מתחת למים, וכל פעם מישהו אחר נוקש בשני אבנים. המרחק שבו שומעים את האבנים יפתיע אתכם מאוד.

הראייה שלנו היא החוש שעליו אנחנו נסמכים הכי הרבה כנראה. לפחות לדעתי. אדם ממוצע יכול להבחין במיליון גוונים ( הוכח דרך אגב שנשים מבחינות ביותר) שונים. ניתן כמובן להנדס עיניים כדי להבחין ביותר, אך בטבע רובנו נבחין בכמות זו. יש אנשים הנולדים עם גנים המאפשרים להם לראות פי כמה אך הם מאוד מיוחדים וכנראה לא תכירו אחד בחייכם.

בשנת 2012 הגיע אדם העונה לשם אבדסלאם ג'לול לתוצאת IQ של 198. לשם השוואה, אלברט איינשטיין הגיע לתוצאה של 160, וגם הוא נחשב חכם במיוחד כפי שאתם כנראה יודעים. המוח שלנו לא יכול להגיע להרבה יותר מזה כרגע, אף אולי עוד מאות שונים עם שינויים בהנדסה גנטית נגיע לזה. מי יודע..

למקרה שתהיתם כמה סרט ממוצע שוקל על המחשב שלכם, התוצאה היא לערך 1 ג'יגה. בני אדם יכולים להגיע לכמיליון ג'יגה בית זיכרון במוחם הצנוע, דבר שכנראה מסביר למה במטריקס מחשבים התניעו את העולם בעזרת המוחות שלנו. אז אמנם אין לנו בעיה של איפה לשים את המידע, אבל יש לנו בעיה למצוא את המידע, ולא תמיד נוכל לזכור את מה שנמצא במוחנו.

סיכום

משחר ההיסטוריה ניסינו להגיע ליותר. בסופו של דבר אנחנו באמת מגיעים ליותר. אין לנו ברירה, להיתקע במקום אחד בטבע אומר להיטרף. לזוז ולנוע אל עבר משהו אחר זה בגנים שלנו. השאלה היא האם אנחנו יכולים לנוע לעתיד טוב יותר והאם אנחנו אחראים לעתיד שלנו, לשאיפות שלנו, אל מעבר לאין סוף שלנו.

בנוגע לשאלה השנייה, התשובה המידית היא כן. אנחנו אחראים לפעולות שלנו, אנחנו יכולים לחשוב בעצמנו, אנחנו אחראים לחשיבה שלנו והחשיבה שלנו אחראית למעשים שלנו. אמנם יש לנו יצרים פראיים כאלה ואחרים שעליהם קשה יותר לשלוט, אבל בסופו של יום את ההחלטות אנחנו מקבלים כפרטים. אם אדם מקבל החלטה ללמוד באוניברסיטה, הוא קיבל את ההחלטה לבד ולא מישהו אחר. הדבר נכון לכל תחום בחיים שלנו. אם אנחנו מקבלים החלטה בידיים שלנו יש את הכוח להגשים וליישם אותה. אם בן אדם מחליט שהוא רוצה להעלות במשקל כי הוא שוקל מעט מידי, יש לו את כל הכלים להגשים את ההחלטה הזאת. זה נכון גם לרוב אם לא כל ההחלטות שלנו בחיים.

עכשיו השאלה הראשונה, והיא מעט טריקית בעיניי. אם אתם שואלים למה, התשובה היא בגלל שאנחנו לא יודעים מה טוב. אנשים חושבים ש1001 דברים הם מה שטוב להם כשבפועל הם צריכים משהו אחר. אז בדוגמאות שהבאתי, כל האנשים נעו לעבר עתיד טוב יותר כי אלה דברים מדידים. האם לכם יש את הכוח להחליט מה טוב בשבילכם ומה לא? האם אתם יודעים מה הופך אותם למאושרים יותר, לשמחים יותר, לטובי לב? לרוב גדול באוכלוסייה אין את הידע הזה. אז קשה להגדיר מהו עתיד טוב יותר. כי אף אחד מאיתנו לא יודע מה זה טוב יותר, גם אם כולנו יודעים לנוע למקום אחר, שכנראה שונה מהותית מהמקום שהיינו בו מקודם.

אני חושב שאנשים שיודעים להגדיר מה טוב לעצמם יכולים לנוע לעבר עתיד טוב יותר, כי הם יודעים מהו העתיד הטוב יותר. אתם יודעים מהו עתיד טוב יותר בשבילכם?

אומגה 3 - על מה ולמה

"מה אתך, דייג טיפש,

עד מתי תרוץ כל פעם לבקש?

לך- תפוס את הדג

תשים אותו בכד-

וכל דבר שנבקש – הוא יעשה מייד!"

(הדייג ודג הזהב, סיפור עממי)

נו, אתם רואים? דגים נמצאים באגדות, דגים יכולים להביא לנו הכול. בין אם זה בסיפורי ילדים, בין אם באגדות וסיפורי עם, בין אם בשירים ובספרות - דגים הם חלק מאיתנו. השאלה הגדולה היא למה? האם יש בדגים משהו חשוב? אננחנו הולכים לסקור במאמר זה האם דגים באמת יעשו כל מה שנבקש מהם. יכול להיות שמספרי הסיפורים ידעו משהו שנעלם מעינינו? האם יש גרעין של אמת באגדות?

דגים משחר ההיסטוריה שיחקו תפקיד משמעותי בעולמנו הקטן. בני אדם תמיד התיישבו ליד מים, מה שאפשר להם לדוג כאוות נפשם. כל הערים הגדולות בעולם מבוססות ליד מקור מים. ניו יורק, פריז, רומא, לונדון, תל אביב והרשימה נמשכת. עדויות מצאו כלי דיג מלפני מאות אלפי שנה. דגים הם משהו שאנחנו אוכלים מאז ומעולם, והם מקור מצוין לדיאטה שלנו. הם עשירים בחלבון ובשומן, הם דלים בפחמימה. בדיאטות דלות פחמימות ובדיאטות כאסח נהוג לאכול חלבונים כמו דגים. דגים מזוהים מאוד עם המזרח התיכון, ולאורך כל חופי המדינה ניתן למצוא דייגים המחפשים פרנסה. ביוון העתיקה, פוסידון אל הים, היה האל השני בחשיבותו. הים כל כך חשוב לבני אדם, וכשיש בו אוצר כמו דגים - מה הפלא? מה שאנחנו רוצים לדעת הוא מה טוב בדגים. מה הם נותנים לנו מעבר לקיומם, אילו הטבות אנו יכולים לקבל מהם.

חלבון לנצח יישאר חלבון. חומצות אמינו, בונה שרירים, משביע ועוד שלל יתרונות. פחמימה תמיד תתפרק בגוף לסוכר, מקור אנרגיה זמין לגוף. מה שמעניין אותנו בדגים היא חומצת שומן בשם אומגה 3. כדי להתחיל להבין מה היא אומגה 3 אנחנו צריכים להבין מה זה שומן וחומצות שומן. אני אציין, כהערת אגב, שהשומן שאנחנו אוכלים נקרא ולא בצדק באותו השם של השומן בגוף. לדעתי יש לעשות הפרדה כלשהי, או לפחות להשריש עובדה: לאכול שומן לא משמין אותנו. לאכול שומן לא שונה מלאכול פחמימה או חלבון, זהו אוכל. לשומן שאנו אוכלים נעשה עוול שלא בצדק, במשך עשרות שונים. נסו להפנים זאת לפני קריאת המאמר, זה יעזור לכם מאוד.

נתחיל מהגדרת השומן: שומן הוא אחד מאבות המזון ביחד עם פחמימה וחלבון. שומנים הם קבוצה רחבה של חומרים שבסיסם הוא בחומצות שומן.

נעבור להגדרה של חומצות שומן: חומצות שומן הן תרכובות אורגניות. הן אחראיות בין היתר על קרום התא, הורמונים גבריים ונשיים ועל מסיסות ויטמינים מסוימים כמו ויטמין E, D, K2 ועוד. יש שלוש קבוצות של חומצות שומן,שהן חומצות שומן רוויות, חומצות שומן חד בלתי רוויות וחומצות שומן רב בלתי רוויות. אנחנו נעסוק במאמר זה בשתי חומצות שומן עיקריות, שהן שתיהן חומצות שומן רב בלתי רוויות: אומגה 3 ואומגה 6.

אומגה 3 היא חומצת שומן שהגוף לא יכול לייצר. ביחד ובהשלמה עם אומגה 6, הן חשובות לפעילות תקינה של מוח, טיב העצמות, צמיחת שיער,  חילוף חומרים וכולי.
אוקיי, נשמע שסך הכול אומגה 3 ואומגה 6 חשובות לנו שתיהן ביחד. אז אמנם אמא אדמה התכוונה שכך יהיה ובטבע באמת כך. בטבע, כאשר היינו קופי אדם פשוטים והומו- ספיאנס, לפני המהפכה החקלאית בני אדם הגיעו ליחס נכון בין שתי חומצות אלו. אבל היום בעולם המערבי יש בעיה קשה, מינון חומצות השומן מגיעה ל1:30 לטובת אומגה 6! שזה המון. הFDA, ארגון הבריאות האמריקני, ממליץ על צריכה של 1:6 לטובת אומגה 6, בעוד מחקרים מראים שרצוי 1:3, 1:2,1:1 ואף 2:1 לטובת אומגה 3. אז היחס המאוד בעייתי הזה מתחיל לקבל דגש לאחרונה. היחסיים הבעייתים בין חומצות השומן הללו גורמות בין היתר לדלקות, שהן מקור מפתח לבעיות לב וסרטן. או במילים אחרות: אנחנו רוצים יחס טוב יותר בין חומצות השומן.
מקורות לאומגה 6 יהיו אגוזים, שמן זית כתית ( כתית מעולה לא מכיל אומגה 6), שמנים מזוככים ( קנולה, סויה, תירס, חמניות). מקורות לאומגה 3 יהיו זרעי צ'יה, דגי ים כמו סלמון, סרדינים, מקרלים, טונה אדומה ( לא בשימורים), הרינג ותוספי תזונה. ניתן למצוא אומגה 3 ואומגה 6 גם בעוף ובבקר, אם כי בכמויות קטנות ביחס לדגים ושמנים למיניהם.

אומגה 3 מכילה 3 חומצות שומן( השם לא מגיע מכמות חומצות השומן אלא ממיקום הקשר הכפול בשרשרת הפחמנים).

α-Linolenic acid — או בקיצור ובשמה השני, ALA. מגיעה מצמחים בדרך כלל.
לפני שאני ממשיך הלאה, אני רוצה לציין: צמחונים וטבעונים שנמנעים מאכילת דגים או מתיסוף בשמן דגים, יכולים לקבל ממקור חיצוני רק ALA. במחקר שנערך בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרוורד בבוסטון, מצאו שחשיבותה של הALA היא זניחה.  אתם יכולים לאכול זרעי צ'יה כל היום, אבל אתם תשיגו הרבה יותר מפרוסת סלמון יפה או מתוסף איכותי. כל מה שאני כותב כאן מנקודה זו והלאה מתייחס לשמן דגים ולא לאומגה 3 ממקור צמחי. זה חשוב להבין את זה. אין לי שום בעיה עם צמחונות וטבעונות אבל הפספוס גדול, כמו שתראו בהמשך. לשמן דגים יש יתרונות עצומים שכדאי לנצל.

Eicosapentaenoic acid — או בקיצור ובשמה השני, EPA. מגיעה מדגים בדרך כלל.

Docosahexaenoic acid — או בקיצור ובשמה השני , DHA. מגיעה מדגים בדרך כלל.

מבנה חומצת DHA

אני רוצה לדבר על בעייתיות במחקרים בעולם התזונה לפני שאתחיל לסקור אותם. הרי אפשר להחליט להקשיב להוראות הFDA ולהקטין ראש. אבל בעולם התזונה יש כמה רמות של מחקר. הרמה הנמוכה ביותר, שעליה נשען הFDA, הם מחקרים שנעשים בעזרת שאלונים. כדי להמחיש כמה מחקרים כאלו בעייתי, אני יכול לעשות מחקר על שתיית שוקו. בהנחה שאני אגלה ש60% משותי השוקו הם ילדים, אני יכול לומר ששתיית שוקו מגדילה את הסיכויים להיות צעיר. אתם מבינים שזה בולשיט, נכון? אז ככה עולם התזונה עובד. אם אתם לא תעשו מחקר באינטרנט, תמצאו מחקרים טובים ומאמרים מעולים, אתם בבעיה. במיוחד באוכל שמסוגל לעשות ניסים ונפלאות בגוף שלנו, לרפא מחלות ולהקל עלינו ברמה משמעותית. שומן רווי יגביר לכם את הטסט, ירקות יגנו עליכם מסרטן, יין ושוקולד איכותיים יגנו עליכם מחמצון שומן, שזה מפתח להגנה ממחלות לב. ואומגה 3? בואו נתחיל לבדוק מה יש לעולם המדע לומר על אומגה 3, חומצת השומן המסתורית.

 אפקטים של שמן דגים על מחלות 

הכנסה של חומצות שומן מסוג אומגה 3  לתפריט התזונה שלכם מספקת כמה יתרונות בתחום זה. מחקרים מצביעים על השפעות חיוביות בדלקת מפרקים, מחלה ההורסת את המפרקים ופוגעת בהם קשות, השפעות על מחלות מעי דלקתי , שיכול להביא למחלה כרונית במעי, והשפעות חיוביות בנושא האלצהיימר, מחלה שתוקפת רבים לקראת סוף חייהם - אף אחד מאיתנו לא רוצה להתקרב למחלות הללו, נכון?

סרטן השד? שני מחקרים שונים מצאו יעילות בתיסוף אומגה 3 למניעת סרטן שד. הנה המחקר הראשון והנה השני.
טריגליצרידים גבוהים ידועים כגורם משמעותי בסיכון למחלות לב. אומגה 3 הורידה את רמות הטריגליצרידים ב25%-30%, בהחלט מעודד אותנו. סוכרת סוג 2? אפשר להימנע ממנה. מחקר בדק ומצא ששמן דגים עוזר במניעת סוכרת סוג 2.

מטה אנליזה שנעשתה על 36 מחקרים קטנים, מצאה שאומגה 3 מקטינה את ערכי לחץ הדם, גם את הסיסטולי וגם את הדיאסטולי. מכירים את קצב הלב? כמה פעימות הלב שלנו עושה בדקה? מסתבר שאומגה 3 מפחיתה גם את קצב פעימות הלב. מדהים, אתם לא חושבים?

נמשיך הלאה? מחקר לא איכותי אבל עדיין מעודד שבדק למעלה מ1000 אנשים שלקו בהתקף לב זמן קצר לפני המחקר, אשר לקבוצה אחת המליצו לאכול דגים פעמיים בשבוע ואילו לקבוצה השנייה לא נתנו המלצה זו. התוצאות כמובן לא יפתיעו אתכם כבר, אבל אחרי שנתיים נרשמה ירידה של 29% בהפרעות קצב לב המסכנות חיים בקבוצה שאכלה דגים פעמיים בשבוע.

חולי אפליפסיה? זה כנראה יעודד אתכם שאומגה 3 גם גרמה לירידה בשיעור ההתקפים, ויותר מזה, הפחיתה את הסיכון למוות מהתקף. אני מניח שאתם כבר לא מודהמים מיכולות הפלא של שמן דגים. אבל רק כדי שתבינו את החשיבות, נמשיך לסקור מחקרים כאלו ואחרים.

מחלות חניכיים? לא אצלנו. מחקר שנעשה בקהילת קשישים גילה 50% שיפור אצל צרכני אומגה 3. בריאות החניכיים? אומגה 3 אולי הפתרון ולא צחצוח שיניים. טרשת נפוצה היא מחלה קשה מאוד שגורמת למוות אצל חלקים גדולים באוכלוסיה.
אני מקווה שלא התייאשתם ממני אבל אומגה 3 יכולה להועיל לחולי טרשת נפוצה על ידי ויסות רמות חלבונים.
סובלים ממיגרנות? אתם לא לבד. אבל אל דאגה, מחקר מצא ששמן דגים במינון של גרם וחצי ביום משפר משמעותית את חייהם של הסובלים ממיגרנה. חולים באנמיה חרמשית? אומגה 3 תשפר באופן ניכר את חייכם.

ואוו. אני מסיים לאסוף מאמרים כרגע ואני נפעם. אין לי מילים אחרות לתאר את זה. כל כך הרבה מחלות, כל כך מעט השקעה, פתרון כל כך נוח. האם אומגה 3 היא תרופת פלא?

אומגה 3 ומנטליות

אותי הנושא הזה מסעיר ומלהיב לא פחות ממחלות. אני מאמין גדול של מנטליות ומחשבות, ולדעתי יש לשני הדברים השפעה עצומה על תחומים רבים מספור בחיים שלנו. אז בואו נראה מה למדע יש לומר על הנושא.

מחקר מצא שיפור באיכות השינה אצל ילדים המתוספים בשמן דגים. אותי שום דבר כבר לא מפתיע.

מסמך נוסף מצא שיפור בזיכרון אצל הנבדקים כאשר צרכו שמן דגים. המידע החיובי רק ממשיך להגיע אלינו

מצב הרוח מפריע לכם? אתם לא לבד, זה קורה לכולנו. אבל מחקר אחר מצא שיפור במצב רוח ודיכאון. מצב רוח טוב? אומגה 3 תדאג לכם, אל דאגה.

אומגה 3 מפחיתה תסמיני דיכאון. בתור אחד שלקה בכמה תסמינים כאלו זה מאוד מעודד.

אומגה 3 מראה תוצאות חיוביות בשיפור מצב הרוח.

שמים לב לדפוס מסוים? האם אומגה 3 משפרת אותנו גם פיזית וגם מנטלית? נראה שכן. מחקרים מראים לנו כל הזמן, לאומגה 3 יש יתרון.

אומגה 3 ודיאטה

עוד נושא שאותי מאוד מסקרן, עקב קרבתי לנושא. תזונה נכונה יכולה לשפר לנו את הרכב הגוף, כל מי שמתאמן יודע את זה. מספיק חלבון ופחמימה חשוב לשרירים. שומן לא מקבל הרבה תשומת לב לצערי. גם בתחום זה אנחנו מקבלים כמה הוכחות יפות מאוד לחשיבותה של אומגה 3. בין אם זה בדיאטה, בין אם זה לשיפור מסת שריר, בין אם אתם בתפריט דל פחמימה ובין אם סתם אנשים מהרחוב שאולי רוצים טיפה יותר שריר וטיפה פחות שומן - זה בריא לכם.

בתור התחלה נלך לכנס ECSS שנערך באמסטרדם ב2014. בכנס דיברו על הרבה דברים הקשורים לעולם הספורט, ובניהם על כמה נקודות חשובות
- דיאטה עם יחס אומגה 3: אומגה 6 לטובת אומגה 3 משפרת את גדילת מסת השריר.

- שמן דגים מעלה את האפקטים האנאבוליים, אפקטים שעוזרים לבנות שריר, בשלד השריר ועוזר בספיגת חומצות אמינו.

ננטוש את הכנס ההולנדי לטובת עולם המחקרים, ברשותכם. אחרי הכול בכנס הוצגו תוצאות מחקר אבל אתם לא יכולים לעשות עם זה יותר מידי חוץ מלשמוע. מחקרים לעומת זאת אפשר לקרוא, לעיין, להבין לעומק וליישם את התוצאות.

השמנת יתר מוגדרת כמחלה הקשה ביותר של העולם המודרני, מיליונים אם לא מיליארדים ברחבי העולים חולים בה. נמצא שאומגה 3 יכולה לעזור נגד השמנת יתר ועודף משקל. אם אתם סובלים מהשמנת יתר, או סתם מעודף משקל קל, אומגה 3 תשפר לכם את הריכוז, תשפר לכם תפקוד כלי דם ותוריד את הדלקתיות בגופכם.

ואתם רוצים לצבור שריר מן הסתם? הרי להיות חזקים יותר עוזר לכולנו, נשים וגברים כאחד. אז אומגה 3 עוזרת בסינטול חלבון, ובכך צוברת שריר.

אתלטים? מתאמנים קשה במכון? או סתם רצים להנאתכם בפארק? זה כנראה יעודד אתכם, כי נמצא שאומגה 3 עוזרת בצריכת חמצן אצל אתלטים מאומנים.

חלק גדול מהאוכלוסייה מתאמן במכון, מנסה לצבור  מסת שריר בריאה שתעזור לו בחיי היום יום. לא משנה אם אתם בנים או בנות, בגילאי 25-45  מחקר מראה שאומגה 3 משפרת תהליכים אנאבוליים בגוף.

סיום וסיכום

אחרי שעברנו על מספר תחומים, שלדעתי הם מאוד חשובים ואני גם מאוד קשור אליהם, אפשר לנסות להבין מה קראנו כאן. אז מה מצאנו פה? מצאנו פה חומצת שומן שיכולה להפוך אותנו לבריאים יותר, לשמחים יותר, לרזים וחזקים יותר. מצאנו כאן משהו שאני לא אהסס ואקרא לו פלא. לא יודע מה אמא אדמה רצתה לעשות בזה שישי אומגה 3, אבל אנחנו מקבלים ממנה כל כך הרבה שלדעתי זה כמעט פשע לא לעזור לגוף שלנו בתחומים כל כך חשובים. כל מי שחלה אי פעם במחלות כרוניות, שלקה בדיכאון או ניסה לצבור מסת שריר יכל לקחת אומגה 3 ולעשות את חייו קצת יותר קלים.

בעולם כל כך קשה שבוא הורים נלחמים על שעות הגעתם הביתה, עולם שבו העבודה שלך לא מובטחת, עולם שמחלות לב זינקו במספרם ב50 שנים - חובה לנסות לעזור לגוף שלנו. אז אמנם אומגה 3 היא חשובה, אבל לא לבד. ישנם עוד מספר ויטמינים, חומצות שומן ומזונות שיכולים לעזור לנו בתחומים רבים - החל מלהוריד כמה קילוגרמים במשקל ועד ריפוי ממחלות.

קשה לי לומר שאני לא מתלהב. אני מאוד מתלהב, מאוד מוקסם מכל המחקרים. אני אמנם ידעתי כבר לפני הסקירה המדעית כמה אומגה 3 היא דבר חשוב, אבל כמות המחקרים המדהימה לא משאירה לי צל של ספק בקשר לחשיבותה. בין אם נצרוך את האומגה 3 מדגים ובין אם מתוסף איכותי, חומצת השומן הזאת תעזור לנו. וכנראה ביותר מתחום אחד.

בתחילת המאמר כתבתי לגבי ארגון הבריאות האמריקאי, הFDA, שהוא בודק מחקרם תצפיתיים ועליהם המלצותיו נסמכות. אני יותר מרוצה לחדד את הנקודה, שאם אתם יכולים ויש לכם את הזמן, עשו את המחקר שלכם ובדקו לבד האם מזון הוא בריא או לא ובאיזה מינון. מחקר אחד לא ישנה את גורל המזונות, אבל אוסף של מחקרים בהחלט יכול להשפיע במידה רבה על הדיאטה שלנו. אני לא דיאטן קליני, אבל היום יש כל כך הרבה מידע ומחקר זמין ברשת, שפשוט חבל לא לנצל אותו בשביל בריאותכם.

לגבי המלצות צריכה. הFDA ממליץ על צריכת 2 מנות דג בשבוע. אני יכול לומר שזה לא מספיק, בטח אם אנחנו רוצים השפעה ממשית על חיינו, השפעה שתעזור לנו במגוון תחומים. ההמלצה שלי, היא צריכה של 1.5 גרם אומגה 3 ביום עד 3 גרם אומגה 3 כל יום, ביחד עם צמצום אומגה 6. מה זה אומר? לא להשתמש בכלל בשמנים מזוככים ולהמעיט באכילת אגוזים ושקדים על מנת לצמצם כמויות אומגה 6 בגופנו. מבחינת אומגה 3, זה אומר לצרוך בסביבות 200-300 גרם דג כל יום, ורצוי דגים עשירים באומגה 3. לא כל דג נכנס להגדרה זו. טונה אדומה( לא מקופסאות שימורים), הרינג, מקרלים, סרדינים, סלמון נכנסים להגדרה ויספקו כמויות מרשימות למדי של אומגה 3. ניתן למצוא אומגה 3 בכל דג אבל אנחנו מחפשים כמויות נאות. או פתרון יותר נוח - צריכת תוסף איכותי, שאותו ניתן לשיג בחנויות בארץ, או ברשת. המחירים סבירים, ובעלות של 100-150 ש"ח לחודש אתם תקבלו מספיק אומגה 3 בשביל תזונה שנוכל להגדיר כבריאה. כמובן שבארץ המחיר יזנק פי 2  ויותר אלא אם תמצאו מבצע מצוין, או מוכר שמעלים מס.

אז לסיום, צריכה של אומגה 3 משפיעה רבות על חיינו בתחומים רבים, ולפי מה שיש לעולם המדע לומר על הנושא, ההשפעה היא חיובית. נתראה בפוסטים הבאים.